למה אין באמת טוב ורע?

העולם שלנו מתחלק לשניים -

הצלחה או כישלון,

אהבה או שינאה,

פחד או ביטחון,

נכון ולא נכון -

טוב ורע.


חינכו אותנו לחשוב שיש דרך נכונה לחיות, הדרך הטובה. אם לא הולכים בה - קורה משהו רע.

אבל בעצם, אין דבר כזה טוב ורע.


למה אין כזה דבר ״טוב ורע״?


העולם הוא לא באמת שחור לבן.

משהו קרה - לאחד הוא טוב ולאחר הוא רע.

היה ריב. מישהו ניצח ומישהו הפסיד.

למפסיד - כנראה היה רע.

המנצח - עשה משהו טוב, או משהו רע?

כעסת מאוד ופגעת באחר.

עשית משהו רע?

ואם עשית? זה טוב, או רע שהגנת על עצמך?


מה זה רע?


מבחינתי רע מתחלק ל-2

החלק הראשון - כשקורה משהו רע.

החלק השני - לעשות רע למישהו אחר.

ויש הבדל גדול בין השניים,

כי על הרע הראשון אין שליטה

והרע השני הוא בחירה.


אתחיל דווקא מהשני - לעשות לאחר רע:


ואני מתחילה מזה, כי פה נכנס אלמנט הבחירה.

לא לפגוע במישהו אחר זו דילמה

והדגש כאן הוא על העניין של האיזון.

כי לדאוג כל הזמן שאף אחד לא יפגע, זה באמת חשוב,

אבל עלול להיות לזה מחיר כבד, כשזה בא על חשבון הקיום שלך.

מי שדואג כל הזמן להיות בסדר, להגיד רק דברים נעימים, להימנע מריבים, מוודא שאף אחד לא יפגע,

הרבה פעמים פוגע בעצמו על הדרך.

כי הוא מוותר על הדברים שחשובים לו,

לא נלחם עבור דברים שמהותיים לו

ובמובנים רבים מוותר על עצמו לטובת הסביבה.

כעס ומעשים ״רעים״ חיוניים לפעמים כדי שאדם יוכל להגשים את עצמו.

וחשוב מאוד שתגשים את עצמך!

לפעמים בדרך להגשמה יש מלחמה שצריך להילחם בה.

גם אם היא תהיה לא נעימה.

לא תמיד אפשר לעשות הכל שיהיה נעים

ולפעמים צריך גם לפגוע, כדי לא להיפגע, או פשוט כדי להיות.

מצד שני - לא לראות אף אחד ממטר ולעשות מעשים, שביודעין, משפילים, מכאיבים ויכולים בלי סיבה לעשות למישהו אחר רע, זו גם ממש לא הדרך הנכונה.


למה זה לא תמיד רע כשקורה לי משהו רע:


אז איך זה באמת יכול להיות שרע הוא לא ממש רע?

כי לפעמים מתוך הרע הזה צומח משהו חדש וטוב.

אני אסביר:

כשטוב ונוח לא זזים.

וכשלא זזים גם לא לומדים דברים חדשים, לא גדלים, לא מתפתחים,

לא עוזבים, לא משנים וזה יכול להוביל לחיים לא נכונים בכלל.

הרע, גם כשהוא מאוד קשה,

גורם לתנועה.

ולפעמים תנועה זה מאוד חשוב.


אני אתן דוגמה:

אמרה לי פעם מישהי מדהימה, שבגיל די צעיר גילתה שהיא חולה במחלה כרונית, שאין לה תרופה,