על אהבה עצמית וריפוי

יש קשר מאוד ישיר בין אהבה עצמית ובין ריפוי.

אפשר להגיד שבבסיס כל מחלה, או מצב נפשי נמצאת האהבה העצמית, או יותר נכון - חוסר באהבה עצמית.

אני לא יודעת אם זה קשור לחינוך, או שזה קשור לאהבת הורים,

אני יודעת להגיד שמדובר במשהו עמוק שמתפתח בילדות ונשאר לאורך כל החיים הבוגרים.



הקשר בין אהבה עצמית ומחלות


תשאלי את עצמך - עד כמה את אוהבת את עצמך?

את כמה את מקבלת את עצמך כמו שאת?

לֵמה את מפנה יותר תשומת לב - לחסרונות שבך, לפגמים שלך,

או שאת מתמקדת במה שעושה אותך טובה?


הרי בינינו - רובינו מסתכלות במראה ולא רואות עד כמה אנחנו יפות וסקסיות.

אנחנו רואות את הקילוגרם אקסטרה שהתווסף בלי ששמנו לב,

את הקמטים החדשים שצצו

את השיער שלא מסתדר

ואת המכנס שיכל לשבת קצת יותר טוב.

אז במקרה הטוב אנחנו מסתכלות, מתבאסות בקטנה ועוברות הלאה - בסגנון של ״זה מה שיש״

ובמקרה הפחות טוב אנחנו נותנות לבאסה ולחסרונות את רב המקום.


אותו הדבר לגבי התפיסה העצמית:

כמה פעמים יצא לך ככה להעביר מחשבות בראש,

מחשבות של מה עשיתי, מה אני רוצה לעשות, מה היה ומה יהיה

ובתוך כל המחשבות האלה את אומרת לעצמך - בונא, שיחקתי אותה.

הייתי פגז.

התנהלתי מצוין.

אני גאה בעצמי.

ולחייך בסיפוק.


יותר סביר, שכשעוברים לך אירועים בראש שהיו ועברו

את חושבת לעצמך - אויש... אם רק הייתי עושה אחרת.

מה שנקרא - חשבון נפש.

אם רק הייתי יותר - חכמה, צנועה, שמחה - אחרת...


ושם, במקומות האלה, מתחילות הבעיות.

זה יכול להיות הקול הקטן הזה בראש שאומר - את לא מספיק טובה,

או - את יכולה וצריכה להיות אחרת ולהתנהג אחרת.

זה יכול להיות זיכרון כואב ממצבים שאת כועסת על עצמך,

ממצבים שאת מאוכזבת מעצמך.

ממצבים שהיית רוצה להיות אחרת ולהתנהג אחרת.


הקולות הקטנים האלה בראש,

הביקורת העצמית הזו -

הדברים שמכרסמים עמוק בפנים,

שלא נעים לנו לחשוב עליהם, או להיזכר בהם,

הדברים שהיינו רוצות להעיף

(וסביר להניח שאנחנו גם מעיפות)

ומכסות אותם בעשייה יום יומית או במחשבות אחרות.

הם בדיוק המקומות שיוצרים את המחלות.

אלה המקומות שהתרופה האמיתית אליהם

ובעצם התרופות לרב המחלות,

היא אהבה עצמית.


מהי אהבה עצמית?


אז מהי בעצם אהבה עצמית?

אהבה עצמית היא, לתפיסתי, הדבר הקשה ביותר שאפשר לעשות.

כי הרבה יותר קל לקבל, לאהוב, לסלוח לאחר

ולהפנות את הכעס כלפי פנים.


אהבה עצמית היא הקבלה העצמית.

הסליחה העצמית.