טיפול רגשי לילדים - כן, לא ומתי

הילד שלך בתקופה קשה.

את מרגישה שקשה לו.

הוא סובל, את סובלת,

הוא חייב עזרה.

את מתלבטת - האם כדאי לקחת אותו לטיפול?

איך אפשר לדעת?

אחד השיקולים, אם לשלוח את הילד לטיפול, או לא הוא מידת הסבל של #ההורים ושל הילדים.

אין יותר קשה מלראות את #הילד #נפגע, #נעלב, #כואב, #סובל.

וגם מאוד #קשה #להתמודד עם ילדים שלא מסתדרים בבית, שמרביצים, #רבים, #מקללים,

מסתגרים, #מתבודדים, או עצובים.

קשה גם להתמודד עם ילדים שלא משתלבים בסביבה הלימודית, או הסביבה #החברתית.

כמה טיפים שיעזרו לכם לקבל החלטה:

1 - האם החיים של הילד נפגעים ברמה היום-יומית

למשל - האם יש קושי חברתי, לימודי התנהגותי, או פיזי שלא עובר, במשך תקופה ארוכה.

האם הילד מסוגל למצוא סביבה שנעימה לו, לשחק?

האם יש לו תחביבים?

האם הוא מוצא רגעים של שקט ושמחה, או שהקושי ממלא כל רגע ביום?

2 - (ובהמשך לסעיף הקודם) האם הילד יכול להתגבר על הקושי לבד?

הקשיים הם מה שבונה אותנו והופך אותנו למי שאנחנו.

אני לא אומרת שצריך לסבול,

אבל לפעמים אין ברירה אלא לעבור דרך קושי ומזה לצמוח.

הטיפול לא יעלים קשיים.

טיפול יכול לתת כלים להתמודדות עם הקשיים.

אם הילד יכול למצוא את הכלים, בתוך עצמו, כדי לצאת מהקושי הזה לבד,

ההתמודדות עם הקושי תעשיר אותו ותחזק אותו כדי שיוכל להתמודד בצורה יותר טובה, בהמשך, עם אתגרים גדולים יותר שיקרו לו בחיים.

אם לא, זה הזמן לקבל עזרה מגורם חיצוני שיתן לו את הכלים להתמודד ולהתגבר על הקושי.

3 - האם יש משהו שאתם ההורים יכולים לשנות בכם?

הורים וילדים מחוברים בקשר אנרגטי.

ילדים מרגישים את ההורים גם בלי שההורים ידברו.

גם אם אתם ההורים מחייכים ולא מביעים את הרגשות ה״שליליים״ לפני הילדים -

הילדים מרגישים.

ולכן - אם אתם כועסים, לחוצים, מוטרדים, עצובים

(לא בהכרח בגלל דברים שקשורים לילדים),

אם אם אתם מאוד מפחדים, או חרדים -

התחושות האלה יעברו לילדים.

גם אם תנסו להסתיר.

במקרה כזה,

העזרה הכי גדולה שתוכלו לתת לילדים (ולעצמכם) היא לעזור לעצמכם

לפני שתנסו לעזור לילדים.

הילדים הם כמו מראה שלכם.

כשקשה לכם - קשה להם.

כשטוב לכם - טוב להם.

לכן, כל שינוי שתעשו על עצמכם - יעבור גם אליהם ברמה האנרגטית

וגם ברמה ההתנהגותית

(כי תגיבו בצורה מתונה יותר,

בבית יהיה נעים יותר

וגם תתנו דוגמה אישית).

אז גם אם אתם מרגישים שאתם בסדר ושאתם לא צריכים שום טיפול

ושרק הילדים לא בסדר,

שעליהם עובר משהו,

שהם לא רגועים, חרדים, או אלימים

נסו, שניה לפני שאת שולחים את הילד, לטפל רגע בעצמכם.

יכול להיות שתופתעו לגלות, שגם הרווחתם שקט נפשי בשבילכם

וגם עזרתם לילדים שלכם להתמודד עם הקושי.

4 - התמודדות עם טראומה

אם אתם יודעים על אירוע ספציפי שהילד עבר והוא צריך עזרה להתגבר עליו,

אם אתם משנים מצב משפחתי, או שיש המון קושי בבית,

אם אתם רואים שהילד לא צוחק, לא משחק וחסר אנרגיה באופן כללי,

אם אתם רואים שהיה שינוי מאוד קיצוני בילד,

או אם הילד מבקש מכם ללכת לטיפול, או לשנות טיפול שהוא מרגיש שלא עוזר לו -

זה יכול להעיד על התמודדות עם טראומה

וזה בהחלט מקום לקחת את הילד לטיפול.

כמה מילים על תהליך טיפולי

תזכרו, הטיפול לא מעלים את הקושי.

הוא לא ישנה את החיים של הילד שלכם בשניה.

הוא כן יכול לעזור לילד לעבד חוויה קשה שהוא עבר, כדי שהוא יוכל לחזור לשיגרה,

או לתת לו כלים להתמודד נקודתית עם משהו שמקשה עליו.

אבל כמו אצל מבוגרים, גם אצל ילדים, בסוף השינוי צריך להגיע מבפנים.

הילד צריך לרצות, בעצמו, שהחיים שלו יראו אחרת.

לא מספיק שאתם רוצים, או חושבים שהוא צריך להשתנות.

רק אם הוא ירגיש צורך בעזרה, באמצעות הטיפול, הוא יגיע לכוחות שטמונים בו כדי להתגבר על התקופה הקשה.

וטיפ אחרון - לתת לילדים להיות שותפים מלאים

קל לחשוב שבגלל שהם ילדים,

הם לא יודעים מה טוב בשבילם.

אבל מדובר בהם,

בקושי שלהם,

בגוף שלהם (כשמדובר בטיפול תרופתי)

וכל אחד יודע הכי טוב מה נכון לעצמו

גם אתם,

וגם הילדים שלכם.

התשובה הכי טובה, תמיד מגיעה מבפנים.

אז נכון שזה קשה,

אבל נסו לדבר איתם,

לנהל שיחה פתוחה,